הפוסט יוגה ושירת התאים הופיע לראשונה ב-מרכז ליוגה ומדיטציה | ירושלים.

הפוסט החיפוש הרוחני הופיע לראשונה ב-מרכז ליוגה ומדיטציה | ירושלים.

במסורת היוגה אומרים שיש רק דבר אחד אותו חשוב לדעת. אם אנחנו יודעים אותו אנחנו יודעים הכל על הכל. רבי נחמן מברסלב אמר "אני מוצא את החשיבות הרבה שבמידת השכחה ובמידת הזיכרון". בשכחה אנחנו שוכחים את האני הכוזב ובזיכרון אנחנו זוכרים את הנשמה הנצחית".

היוגים אומרים שהאדם הוא כמו ילד קטן, הילד הקטן מקבל צעצועים מאמו ומשחק בגינה, כל עוד הילד עסוק במשחק אמו צופה בו ממרחק. ברגע שלילד נמאס מהמשחקים והוא נזכר באמו ומתחיל לבכות מיד האימא עוזבת את כל עיסוקיה ורצה אל ילדה הקטן. נכון הדבר גם לגבי העצמי, אם הדבר היחיד שלו אנו כמהים הוא גילוי פנימי כמו הכמיהה לאוויר מתחת למים, העצמי יפתח את דלתותיו בפנינו. ובעניין דבקות במטרה מספרים על אחד מהתנאים שאמר לתלמידו: "אני מעמיד אותך לשמור על דלת הכניסה לבית המדרשואתה הכנס פנימה רק את זה שתוכו כברו". איך ידע התלמיד מי תוכו כברו? התלמיד לא נתן לאף אחד להיכנס ורק זה שבאמת רצה ללמוד ,טיפס מעל שער הכניסה וקפץ פנימה לבית המדרש הוכיח שתוכו כברו.

הפוסט מידת הזיכרון! הופיע לראשונה ב-מרכז ליוגה ומדיטציה | ירושלים.

המסע שלי בהודו התחיל בדרום הודו בכפר קטן ששמו אינו מופיע באף מפה, שמו של הכפר קננגהד .
שם בין העצים והצמחייה הטרופית חבוי אשרם קטן בשם אננדה אשרם. האשרם הוקם על ידי מורה דגול בשם סוואמי רמדס. כבר לא בין החיים.
דרכו של סוואמי רמדס היא דרך הבהקטי יוגה, דרך הדבקות . עיקר התרגול באשרם הוא חזרה על מנטרה, כל היום ומרבית שעות הלילה חוזרים על המנטרה "אום שרי רם ג'יה רם ג'יה ג'יה רם" כשהמטרה לזכות בהארה.
גם בשעות לילה מאוחרות, שעות בהן חדלים מחזרה על המנטרה, קולה של המנטרה נשמע ונישא באוויר, כולם ישנים רק המנטרה "רם" ערה בכל שעות היום והלילה, דבר מופלא כשלעצמו. גם בזמן הארוחות אף אחד לא פוצה פה, כולם מקשיבים לשירה של המנטרה רם. סוואמים נכבדים מכול הודו באים לנפוש באשרם של סוואמי רמדס , מקום בו אפשר להרגיש נעימות פנימית וחיצונית. קלב מד יוגי סאטווי ( טהור ).מרבית הסוואמים גרים בחדרים נפרדים ורק בזמן הארוחות הם יוצאים . שערותיהם פרועות וזקנם ארוך, כפכפי עץ לרגליהם והם נראים כאילו יצאו זה עתה מספרי המיתולוגיה העתיקים המהבהרטה והרמאיינה.
לאחר כמה ימים באשרם החלטנו לבקר במערתו של יוגי גדול נוסף בשם סוואמי ניטייננדה. סוואמי ניטייננדה בילה שנים רבות בתוך חור בהר תרתי משמע במצב של אקסטאזה אלוהית. לפני שחזרנו לאשרם נחנו מעט ליד המערה .
לידינו התיישב בחור הודי צנום והחל לבהות בנו בפליאה, התחיל בינינו קרב התבוננות אני מתבונן בו והוא בי. אחרי כשעה הבנתי שנחלתי מפלה. הבחור לא זז ממקומו ולא השפיל מבטו. אכן פלאית היא הודו ומעניינים אנשיה.

הפוסט דרום הודו – אננדה אשרם: המסע מתחיל הופיע לראשונה ב-מרכז ליוגה ומדיטציה | ירושלים.

אחרי כמה שבועות עזבנו את אננדה אשרם, על האימא המחבקת שמענו בעודנו שוהים באשרם. סיפור חייה הינו סיפור מופלא ואין זה הזמן לספר אותו. בכל מקרה אומרים שכמה פעמים ביום היא נכנסת למצב תודעה עליון בו היא מתאחדת עם האל קרישנה . במצב זה היא מחבקת דבקים ומעבירה שאקטי,
(אנרגיה רוחנית) למי שמבקש. אני זוכר שחיכינו להיפגש איתה מלאי התרגשות. כשזה קרה והגיע תורי היא חיבקה אותי ארוכות ולהפתעתי החלה להריח אותי באפה מרחרחת ומרחרחת כיודעת דבר לבסוף אמרה בשפתה "נתראה בהמשך". מה ידעה ומה הריחה ? איני יודע עד היום אבל באותו
רגע זה נראה כסוד יוגי נסתר. באותו ערב הגענו למפגש המדיטציה בו ישבו המוני אנשים ושרו יחד מנטרות .
השירה הייתה הרמונית ומושלמת, מוסיקת מלאכים שמימית אף אחד לא ניצח על השירה ולמרות זאת הצלילים וההרמוניה היו מעולמות אחרים. הסתכלתי לעבר הבמה, רציתי לראות האם זוהי הקלטה, לא האמנתי שבן אנוש יכול להפיק קול בעל עוצמה אדירה כל כך. באותו ערב היא חיבקה כמה אלפי איש במשך שעות לא קמה ממקומה, לא שתתה ולא אכלה.
יש האומרים שהייתה בהארה.
אכן מחשמלים הם מורי הודו ונפלאים הם דרכיה.

הפוסט אמריטננדה מה – האמא המחבקת הופיע לראשונה ב-מרכז ליוגה ומדיטציה | ירושלים.