יוגה ושירת התאים! תרגול יוגה הוא כיף גדול. לפעמים מגיעים לשיעור יוגה עצבניים, מתוחים, חסרי מנוחה ומלאי מתח ויוצאים מהשיעור שמחים, רפויים, שלווים ומרוכזים. במהלך השיעור אנחנו עוברים טרנספורמציה גופנית ונפשית עמוקה. אחד המורים שלי אמר שאם מקשיבים מספיק טוב בזמן התרגול אפשר לשמוע את שירת התאים. בסוף השיעור יש תחושה של התמוססות כל הקשיים.

לעתים מתייחסים ליוגה כפעילות גופנית לכל דבר. כמתרגל ותיק של יוגה וסוגי ספורט אחרים אני מוצא שההבדל ביניהם תהומי ואי אפשר לעשות השוואה או אפילו לקשר בין השניים. יוגה לטעמי רחוקה מאוד מכל תרגול גופני אחר. בתרגול יוגה אנחנו יוצאים למסע פנימי שסופו לא תמיד ידוע. מסע לשחרור הגוף ודרכו לשחרור הנפש. התרגול במסורת היוגה עובד במישורים גופניים ורוחניים רבים. וכך על ידי תרגול פשוט של תנוחות, תרגילי נשימה, הרפיה, מדיטציה ועוד אנו משתנים.

ומה שמיוחד בעיניי הוא שהשינוי הזה לא תמיד דרמטי או מיידי. לפעמים הוא מתרחש בשקט. עוד נשימה אחת שמעמיקה, עוד רגע של הסכמה להרפות במקום להילחם. הגוף לומד מחדש להרגיש, להקשיב, לשחרר עומסים שנאגרו בלי ששמנו לב, והתודעה מקבלת מרחב. עם הזמן אנחנו מתחילים לזהות את שירת התאים לא רק על המזרן, אלא גם ביומיום. בתגובה רגועה יותר, בשינה טובה יותר, ובתחושת נוכחות שמלווה אותנו גם מחוץ לשיעור.